ניתוח פלסטי

תשובה:

יש לתשובה הזו כמה חלקים, אני חושב.

החלק הראשון הוא שניתוח פלסטי בכלל, וניתוח חזה בפרט, הם לא דבר פשוט. כלומר- מדובר בפרוצדורה ניתוחית, שיש בה סיכון מסויים, וגורמת נזקים לאורך זמן. וכמו כן מדובר בדבר לא צנוע במהותו. מבחינת החשיפה לרופא, המדידות, ההתאמות, צילומים, סימונים וכדומה. כך שצריך סיבה ממש ממש טובה לעשות כזה. ולא כמו שאולי מקובל היום, שעושים דברים כאלו בקלות יתירה (אחד המפתללים בבית כנסת שלי סיפר לי שהוא היה בתור למין ניתוח פלסטי בכרחי והיה בהלם מכמויות הנשים שחיכו בתור). כך שהעניין הראשון הוא שצריך סיבה טובה. ובטח מבחינה הלכתית, שנוגעת לצניעות.

החלק השני הוא שבהחלט יתכן ובמצבים נפשיים מסויימים, של בושה עצמית גדולה, של מצוקה נפשית בגלל המראה וכדומה, שבהם זה יהיה מותר. אם יש בזה משום שיפור ההרגשה של המצוקה. עם דגש על מצוקה, על צער גדול ולא על סתם הרגשת אי נוחות. כלומר- אם היה מדובר במום של ממש, ודאי שהיינו מתירים ניתוח כזה. אולם השאלה אם זה ממש מום מבחינת האשה. יש מצבים בחז"ל שהם מגדירים בעיות בחזה כמום.

בחלק השלישי נוגע לעניינים רוחניים ולקשר שבין המראה לתחושה הנפשית. בכך, כולנו בחברה המודרנית והמערבית, בודאי חולים ולא בריאים. אנחנו ללא ספק נותנים למראה החיצוני ול"הגדרות החיצוניות" של מה יפה ומה לא יפה להשפיע עלינו. ואנחנו, כולנו בעולם המודרני, הרבה יותר מידי עסוקים בחיצוניות. מודל היופי המודרני הוא מאוד בעייתי וגורם הרבה פעמנים למשברים אמיתיים. ופעמים רבות, כמו שאמרנו כשלא מדובר במום, התחושה הפנימית של חוסר שביעות רצון והרגשה רעה בגלל מראה חיצוני, קשורים לתחושה פנימית. כלומר- אם תשכנעו את עצמכם שזה מה שיפה, שאת הכי יפה והכי מתאימה בעולם לבעלך, זה יעבוד וישפיע על התחושה.
זה בהחלט לא קל ואני יודע כמה כולנו מושפעים באמת ממה שרואים בחות ובתקשורת, אולם למדתי, חד משמעית, שכמעט ואין משמעות למראה החיצוני ה"אובייקטיבי", זה תלוי בתחושות ובהקרנה הפנימית.

לכן, אם לא מדובר ממש ב"מום" ובהרגשה שלך שאת ממש ממש סובלת מזה. אני חושב שאין מקום לניתוח כזה. הוא מסוכן, יש לו השפעות בריאותיות לא קטנות והוא ממש ממש לא צנוע. את (בראש ובראשונה) ובעלך, יכולים בהחלט לעבוד על עצמכם, שוב ושוב ושוב, ולנסות לחנך את הלב שאת הכי יפה בעולם. בשבילך ובשבילו.